השופט, פרופסור אליקים רובינשטיין בסדרת בינג׳ - צוללים לעומק השירות הציבורי והייעוץ המשפטי בישראל!

חלק ב׳- איך פוליטיזציה עלולה לערער את יסודות הייעוץ המשפטי בישראל. האם נכון להעניק לשרים יותר כוח בבחירת היועצים המשפטיים? מה יכול לקרות אם כל שר יופיע בבתי המשפט עם עמדות שונות? הצצה לחשיבות ההגנה על הייעוץ המשפטי המקצועי והבלתי תלוי!


טקסט הפרק המלא:
בתרבות הפוליטית בישראל, כפי שניתן ללמוד מתולדותיה ובמיוחד בעשורים האחרונים, ראוי שיהיה יועץ משפטי שעובד ציבור ולא במרכאות ״מטעם.״ היו לא אחת הצעות להעביר את משקל הכובד בבחירת יועץ משפטי למשרד לעבר השר. פוליטיזציה של הייעוץ, מה גם שהשרים מתחלפים לעיתים קרובות, ואין תועלת כלשהי בעירוב בין המינוי לעבודת הייעוץ. ועוד הוצע לא אחת לאפשר לשר ייצוג נפרד מזה של פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה בבתי המשפט. התנגדתי לכך ודעתי לא נשתנתה. שוו נא בנפשכם שבנושא משפטי מסוים העומד לפני בג״ץ, למשל יש חילוקי דעות משפטיים בין יועצים שונים למשרדי הממשלה. המצב כיום הוא שהנושא מובא לדיון בפני היועץ המשפטי לממשלה, והוא או היא מכריעים בדבר העמדה שתוצג בבית המשפט. על פי הצעות שעלו, יוכל כל שר להתייצג לפני בית המשפט בייצוג משפטי שבחר לו, ועלול להיות שבפני בית המשפט ישמעו שלוש או ארבע דעות של משרדי ממשלה, ועל בית המשפט יהיה להכריע ביניהן. כלומר, במרכאות "לעשות סדר" בתוך הממשלה. היתכן הדבר? טרם הגענו לתרבות הציבורית האנגלית, הכוללת את הביטוי כלומר, בלשון המקרא, ״לא יעשה כן במקומנו.״ לכן יש צורך במסגרת. המחשבות שעלו בשנה הקודמת, שנת ״ההפיכה״ במרכאות או ״הרפורמה״ במרכאות, ושכנראה לא נזנחו גם בימי המלחמה, היו להחליש את הייעוץ המשפטי, כמו את בית המשפט העליון. לא אומר שהייעוץ המשפטי מושלם ולעיתים היו בחירות פחות טובות של יועצים משפטיים. דבר זה נדיר. ככלל השירות המשפטי הוא מקצועי והגון, והדברים נאמרים לגבי כללו, הן במשרדי הממשלה וברשויות, הן בפרקליטות. כולנו בני אדם, כולנו עלולים לשגות, גם בתי משפט. אך הניסיון המקצועי המצטבר, והזיכרון המוסדי הבא עמו, מבטיחים כי מספר הטעויות של ייעוץ משפטי בנידון דידן יהא מינימלי. לי אין ספק, מניסיון רב כאמור, כי אם מניחים בכף מאזניים אחת את המעלות והתועלת שבייעוץ המשפטי לממשלה ולמשרדים כמות שהם, ובכף האחרת את החסרונות והבעייתיות, תכריע הכף הראשונה. את הטענות לגבי היועץ או היועצת המשפטית לממשלה, בעת ובעונה אחת, ראש התביעה הכללית הפלילית, העלול לחקור ראשי ממשלה ושרים, ועם זאת עצתו המשפטית מחייבת אותם? אכן, מעיקרא, אולי ניתן היה לבנות מודל שונה. אך ישנה אמירה באנגלית, אם הכלי אינו שבור, מדוע לתקנו? לטעמי, הפגמים מועטים והחיוב רב מאוד. אסיים בכך שכולנו מחויבים בענווה, כולל כמובן היועצים המשפטיים, וביודעם שחוות דעתם מחייבת עליהם להעמיק בה היטב, כדי להיות בטוחים בה. כך גם בתי משפט. ראוי הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה, והייעוץ המשפטי לממשלה, לעידוד במלאכתם הקשה ולא להחלשתם. ואחרון, הייעוץ המשפטי העצמאי והתביעה העצמאית, כמו בית המשפט העצמאי בישראל, הם נכס אסטרטגי למדינת ישראל, גם בתקופות קשות, כמו עתה בעלילות הדם בהאג א', ובהאג ב׳. וכדאי שנכס זה ימשיך להתקיים ולהיות מופעל.